מרפאת עיניים

  • 03-605-5506
  • א' - ה' 19:00 - 9:00
  • ו' - 14:00 - 9:00
  • דיזנגוף 332, תל אביב יפו
תפריט

בדיקת פונדוס - צילום קרקעית העין

צילום פונדוס (Fundus) – או בשם הנפוץ יותר, בדיקת קרקעית העין – מספק לרופאי עיניים מידע רחב היקף לגבי הרשתית, עצב הראייה וכלי הדם שבעין. על בסיס המידע יקר הערך וכמובן הניסיון הרב של הרופא ניתן לאבחן מחלות שונות ולגבש תוכניות טיפול מתאימות.

בעמוד זה תוכלו לקרוא על המצבים שבהם מומלצת הבדיקה, הדרכים השונות שבהן היא מתבצעת, ההיערכות לקראתה והתועלת שנובעת ממנה.

מי צריך בדיקת קרקעית העין?

בדיקת קרקעית העין מתבצעת כשישנה בעיה כלשהי בראייה, והחשד הוא שמקורה בפגיעה ברשתית או בכלי הדם (אגב, אלה הם כלי הדם היחידים בגוף שניתן לראות גם באמצעים לא פולשניים).

על-מנת להבין טוב יותר מהם המקרים הנ"ל, כדאי קודם להתעמק מעט בתפקוד רשתית העין: תפקידה של שכבה זו הוא להמיר קרני אור לאותות חשמליים (שאותם המוח מתרגם ל"תמונה" שאנחנו רואים). 

הרשתית ממוקמת בחלק האחורי של גלגל העין, מתחת לעדשה, ובנוסף לתאים קולטי האור (פוטורצפטורים) היא מכילה גם את עצב הראייה (אוסף סיבי עצב שמובילים אל המוח) וכלי דם בעלי מבנה ייחודי (שניתן לבסס עליו זיהוי ביומטרי).

דוגמאות לסימפטומים

שמעידים כי ייתכן שישנה ברשתית, כך שנדרשת בדיקה מעמיקה כדי לבחון את המצב: 1. ירידה פתאומית ומשמעותית בראייה - מצב זה עלול להתרחש עקב חסימה של כלי דם ברשתית ראייה עכורה. 2. ציפה של עצמים בשדה הראייה (נקודות, פסים או מעין "זבובים"). 3. הבזקי אור 4. הופעה של מעין צל (או וילון) בשדה הראייה

לתיאום תורים, ייעוץ ובירורים על בדיקת קרקעית העין

צרו איתנו קשר – השאירו פרטים, ונחזור אליכם בהקדם! 

בואו לבקר אותנו

  • דיזנגוף 332, תל אביב יפו
  • 03-605-5565
  • ecmctelaviv@gmail.com

כמו כן משמשת הבדיקה לצורך מעקב שוטף אחרי התפתחות גלאוקומה ואצל חולי סוכרת (פירוט בהמשך). במקרים נדירים תתבצע הבדיקה עקב חשד לגידול באזור הזה של העין, זיהום (שמקורו בקרקעית העין או שהגיע לשם ממקום אחר בגוף).

כיצד מתבצעת בדיקת קרקעית העין?

הבדיקה מתבצעת ב-3 דרכים אפשריות:

  1. התבוננות ישירה בגלגל העין (Direct Fundoscopy) – ההתבוננות היא באמצעות אופתלמוסקופ. מכשיר זה מקרין אור וכולל גם עדשה מגדילה שמאפשרת לרופא העיניים לראות באופן חד וברור את עצב הראייה, את מרכז הרשתית (אזור שנקרא מקולה ואחראי על הראייה הממוקדת), את החלקים ההיקפיים של הרשתית ואת כלי הדם.
  2. התבוננות עקיפה (Indirect Fundoscopy) – רופא העיניים חובש על הראש מראה שמחזירה אור אל תוך הרשתית, ובעזרת זכוכית מגדלת מביט בתוך גלגלי העיניים. על-מנת שניתן יהיה לראות את קרקעית העין במלואה, בכל אזור ואזור שלה, הנבדקים מתבקשים ע"י רופא העיניים להסתכל לכיוונים שונים.
  3. צילום דיגיטלי – שיטה חדשנית שמבוססת על אותו עיקרון אופטי של ההתבוננות העקיפה. בחלק מהמקרים אפשר לבצע את הבדיקה באמצעות המצלמה הדיגיטלית גם ללא הרחבת האישונים, וזאת בעזרת מערכת מיקוד על בסיס אור אינפרא אדום שלא מכווץ את האישון, ולאחר מכן, עוד בטרם האישון מתכווץ, צילום עם פלאש. ישנן מצלמות שהתמונה המתקבלת מהן היא בזווית של 30 מעלות אשר כוללת את המקולה ואת ראש עצב הראייה, וישנם מכשירים שמייצרים צילום פונדוס בזווית של 60 מעלות ואפילו יותר. בחלק מהמקרים צילום דיגיטלי של קרקעית העין מתבצע כדי לסייע לרופא העיניים להחליט אם יש צורך בבדיקה עם הרחבת אישונים.

היערכות לקראת הבדיקה

לצורך הבדיקה של קרקעית העין שלא באמצעות מצלמת פונדוס דיגיטלית נדרשת הרחבת אישונים. לשם כך מוזלפות לכל עין טיפות ייעודיות שמרחיבות את האישון ומשתקות (באופן זמני, כמובן) את האקומודציה (יכולת המיקוד). בין הזלפת הטיפות לבין הבדיקה עצמה, שאורכת דקות בודדות, ישנה המתנה של כחצי שעה.

לאחר סיום הבדיקה הראייה נשארת מטושטשת למשך מספר שעות עקב הרחבתם של האישונים. בפרק זמן זה אסור כמובן לנהוג – ויש להיערך בהתאם (מומלץ להגיע עם מלווה כדי לחזור הביתה בלי קשיים מיותרים). המלצה נוספת היא להגיע למרפאת העיניים עם משקפי שמש שימנעו סנוור מיותר לאחר הצילום וכן כובע בעל שוליים רחבים שתורם גם הוא להגנה על העיניים שהופכות לרגישות במיוחד.

האם יש סיכונים בבדיקה של קרקעית העין?

בדיקת קרקעית העין עצמה לא גורמת לתופעות לוואי ואינה כרוכה בסיבוכים או סיכונים.

הגורם היחיד שעלול ליצור קושי מסוים הוא הטיפות להרחבת העיניים - בין תופעות הלוואי שלהן: רגישות מוגברת לאור, תחושת צריבה באחת העיניים או שתיהן, סחרחורות, אדמומיות בפנים, יובש בפה ובמקרים נדירים עלייה של הלחץ התוך עיני.

אבחון קרקעית העין

ממצאי הבדיקה של קרקעית העין מאפשרים אבחון מדויק במקרים הבאים:

  1. ניוון מקולרי על רקע גיל (AMD) – מחלה נפוצה במיוחד בקרב בני ובנות 60 ומעלה. בשלב ההתחלתי של ניוון הרשתית, שנקרא השלב היבש, הממצא שמעיד על קיומה של בעיה הוא נקודות בגוון צהוב שנקראות דרוזן. בשלב החמור יותר, שנקרא השלב הרטוב, ניתן לזהות כלי דם שצמחו באופן לא תקין ברחבי הרשתית. ישנה חשיבות רבה מאוד לאבחון מוקדם של ניוון מקולרי גילי, לפני שישנה התדרדרות חמורה בראייה.
  2. היפרדות רשתית – מצב חמור במיוחד שעלול להסתיים בעיוורון. בדרך כלל הסיבה לכך היא קרע ברשתית: ככל שאנחנו מתבגרים, הזגוגית – שכבה בעלת מרקם של ג'ל שממלאת את גלגל העין בין העדשה לבין הרשתית – הופכת נוזלית יותר ויותר. כתוצאה מכך החלק האחורי שלה שלה נפרד מהרשתית, ורק ההיקף של הרשתית אוחז בזגוגית. תהליך זה עלול להוביל לקרע ברשתית. במקרה כזה יעברו דרכו נוזלים ויצטברו בין הרשתית לבין דפנות גלגל העין עד שהרשתית תיפרד מהגלגל – כאמור מצב חמור במיוחד. הסימפטומים הראשוניים שמעידים על אפשרות של קרע ברשתית הם הבזקים של אור ותחושה כאילו ישנם עצמים שצפים מול העיניים (זבובים, קווים, חוטים וכו').
  3. חסימה חדה בעורק הרשתית או בווריד הרשתית – העורקים מובילים דם (שכולל חומרים מזינים וחמצן) אל העיניים ואילו הוורידים מנקזים דם מהעין. חסימה בעורק עלולה להיגרם עקב קריש דם שנסחף מהצוואר או הלב, כשישנה נטייה לקרישיות יתר של הדם וישנן עוד סיבות. הסיבה העיקרית לחסימה בווריד ברשתית היא לחץ דם גבוה. התוצאה עלולה להיות בצקת מקולרית (כלומר באזור המקולה שבמרכז הרשתית) ובמקרים מסוימים סוג חמור במיוחד של גלאוקומה.
  4. לחץ דם גבוה והיצרות של כלי הדם – יתר לחץ דם הוא גורם סיכון לשלל מצוקות רפואיות ובהן מחלות לב, אירועים מוחיים, אי ספיקת כליות ועוד. בהקשר של העיניים יחולו שינויים ברשתית ובפרט בעצב הראייה – מצב שנקרא רטינופתיה. הסיכון העיקרי הוא היווצרות בצקת מקולרית וכתוצאה מכך ירידה באיכות הראייה.
  5. לחץ תוך גולגלתי גבוה – מצב שמוביל גם לכאבי ראש וגם לראייה מטושטשת, וזאת עקב לחץ רב מדי על עצב הראייה.
  6. סוכרת – מחלה זו היא אחד הגורמים השכיחים לעיוורון במדינות המפותחות, ועל כן יש חשיבות עצומה למעקב צמוד אחרי מצב הרשתית. הסיכון הוא רטינופתיה סוכרתית, מצב שבו רמת הסוכר הלא מאוזנת גורמת לנזקים לכלי הדם שברשתית, לדליפה של נוזלים מאותם כלי דם, לדימומים, בצקות, התפתחות אוטם בשכבה שמכילה סיבי עצב ובהופעת כלי דם חדשים שצומחים באופן לא תקין ועלולים לגרום להיפרדות רשתית. התדירות המומלצת לבדיקת קרקעית העין אצל חולי סוכרת היא אחת למספר חודשים עד שנה, בהתאם למידת החומרה של המחלה ולמצבן של הרשתיות בשתי העיניים.
  7. גלאוקומה – מחלה זו היא תוצאה של לחץ מוגבר על עצב הראייה. גם הגלאוקומה עלולה להסתיים בעיוורון ועל כן חשוב להקפיד על שגרת מעקב בהתאם להמלצות רופא עיניים מנוסה. בצילום פונדוס או בבדיקה באמצעות אופתלמוסקופ מוקד העניין הוא ראש עצב הראייה – מידת קיעור מורחבת במרכזו, שינויים אטרופיים סביבו, פגיעה בשכבת הסיבים שנכנסים אליו, דימומים על פני עצב הראייה, ועוד.

לסיכום

צילום דיגיטלי של קרקעית העין או התבוננות בה באמצעות אופתלמוסקופ היא בדיקה חיונית במגוון רחב של מצבים שבהם הראייה לא תקינה לחלוטין. על בסיס בדיקת הקרקעית מאובחנות פגיעות שונות ברשתית, בעצב הראייה ובכלי הדם שבעים, וכן מתאפשר מעקב יעיל אחרי ההשפעות של מחלות כרוניות ובפרט גלאוקומה וסוכרת על הראייה.

הבדיקה עצמה קצרה ופשוטה, והמפתח למיצוי התועלת שבה הוא הניסיון של רופא העיניים והבקיאות המקצועית שלו – ועל כן חשוב מאוד להגיע למרפאת עיניים שהיא גם מאובזרת בציוד הדרוש וגם כוללת רופאים מיומנים במיוחד בביצוע בדיקות של קרקעית העין.

בדיקת קרקעית העין בילדים ותינוקות

האתגר העיקרי במקרים אלה הוא הצורך של רופא העיניים בשיתוף הפעולה המלא של הנבדקים.

בחלק מהמקרים ייעשה שימוש בטיפות חזקות יותר לצורך הרחבתם של האישונים, וגם תופעות הלוואי עלולות להיות משמעותיות יותר - כולל פריחה בעור, חום ובמקרים נדירים היפראקטיביות או לחילופין ישנוניות.

הבדיקה של קרקעית העין אצל תינוקות וילדים מסייעת להתאים להם משקפיים. גם כשישנו חשד לפזילה תתבצע בדיקה זו.

לתיאום תורים, ייעוץ ובירורים על בדיקת קרקעית העין

צרו איתנו קשר – השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם! 

בואו לבקר אותנו

  • דיזנגוף 332, תל אביב יפו
  • 03-605-5565
  • ecmctelaviv@gmail.com
Call Now Buttonלייעוץ חינם התקשרו עכשיו

ברוכים הבאים למרפאת העיניים - EyeCare

שלום, בימים אלו אנו עוברים למשכננו החדש – דיזנגוף 332 תל אביב יפו

הפתיחה בקרוב…