מרפאת עיניים
- א' - ה' 19:00 - 9:00
- ו' - 14:00 - 9:00
- דיזנגוף 332, תל אביב יפו
אחד החלקים החשובים ביותר בעין הוא עצב הראייה, שתפקידו הוא להעביר את המידע שנקלט בעין אל המוח. גלאוקומה היא קבוצה של מחלות שבאות לידי ביטוי בפגיעה בעצב זה, לרוב עקב לחץ עליו.
התוצאה של הפגיעה עלולה להיות אובדן ראייה: 3 מכל 10 חולים יאבדו את הראייה בעין אחת ו-10% יתעוורו לגמרי. מודעות גבוהה והקפדה על שגרת בדיקות מתאימה מפחיתות את הסיכון. בעמוד זה תוכלו למצוא מידע מקיף לגבי הגלאוקומה, האבחון שלה, דרכי הטיפול האפשריות בה והחיים עם המחלה.
גלאוקומה – אגב, יש גם שם בעברית: ברקית – היא מחלה שפוגעת בראייה באופן בלתי הפיך. מאפיין חשוב נוסף הוא החמרה הדרגתית שניתן להאט אותה באופן משמעותי על בסיס אבחון מוקדם ובאמצעות טיפול מתאים.
בישראל מתגלים מדי שנה כ-6,000 מקרים של גלאוקומה וברחבי העולם ישנם לא פחות מ-70 מיליון איש ואישה שסובלים מפגיעה בעצב הראייה. בקרב בני ובנות ה-40 ומעלה, השכיחות של המחלה היא 2% וכשעוברים את גיל 70 השכיחות היא כבר 10%.
הגורם העיקרי ללחץ על עצב הראייה הוא לחץ תוך עיני מוגבר,
הגורמים הנוספים הם לחץ מכני על עצב הראייה, הצטברות משמעותית של חומרים רעילים באזור זה, אספקת דם לקויה לראש עצב הראייה, קרנית דקה מדי, מחלות של כלי דם, מולדת, ועוד.
צרו איתנו קשר > השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!
נהוג לחלק את מקרי הגלאוקומה ל 4 סוגים עיקריים:
1 – כרונית פתוחת זווית: זהו הסוג הנפוץ ביותר של המחלה. במקרים אלה הפגיעה בעצב הראייה היא עקב לחץ תוך עיני מוגבר בגלל חסימה בצינורות הניקוז. ההתפתחות היא איטית, ולכן האדם כלל לא מרגיש את הגלאוקומה – עד שהיא כבר במצב מתקדם.
השימוש במונח “פתוחת זווית” נובע מכך שהזווית בין לובן העין לבין הקשתית פתוחה, ולא מהווה בעיה מבחינת הניקוז בגלגל העין – הגורם למחלה הוא כאמור החסימה בצינורות.
2 – אקוטית סגורת זווית: במקרים אלה הזווית בין הקשתית ללובן העין הופכת לצרה, ולכן ישנו קושי בניקוז הנוזלים, כתוצאה מכך ישנה עלייה בלחץ התוך עיני, ולחץ על עצב הראייה. המאפיין המשמעותי של סוג זה של גלאוקומה הוא המהירות שבה מופיעה המחלה, העלייה הפתאומית והחדה בלחץ גורמת לכאבים עזים. סוג זה נחשב לנדיר יחסית.
3 – משנית: במקרים אלה הגלאוקומה היא תופעת לוואי של מחלת עיניים (למשל דלקת) או פגיעה באיבר הרגיש. גלאוקומה משנית עשויה להיות גם פתוחת זווית, וגם סגורת זווית.
4 – מולדת: מצב נדיר אבל מסוכן מאוד. הסיבה לפגיעה בעצב הראייה, היא מבנה גלגל העין שאינו תקין. במקרים אלה המחלה מתגלה מיד אחרי הלידה.
1 - כרונית פתוחת זווית, הסוג הנפוץ ביותר.
2 - אקוטית סגורת זווית, סוג זה נחשב לנדיר יחסית.
3 - משנית, תופעת לוואי של מחלת עיניים.
4 - מולדת, מצב נדיר אבל מסוכן מאוד.
אצל חולי גלאוקומה מופעל לחץ מופרז על עצב הראייה, קבוצה של למעלה ממיליון סיבי עצב שמעבירים מידע מיליון תאים כאלה). האקסונים יוצאים מהרשתית (וליתר דיוק מתאי הגנגליון 130-מהתאים שקולטים אור (כ שבחלק זה של העין) ועוד כדאי לדעת שעצב הראייה מחובר ישירות למוח הגדול.
הגורם העיקרי ללחץ על עצב הראייה הוא לחץ תוך עיני מוגבר, אבל זוהי לא הסיבה היחידה שבגללה מופיעה גלאוקומה.
הגורמים הנוספים למחלת הגלאקומה הם לחץ מכני על עצב הראייה, הצטברות משמעותית של חומרים רעילים באזור זה, אספקת דם לקויה לראש עצב הראייה, קרנית דקה מדי, מחלות של כלי דם, וכאמור ישנם גם מקרים שבהם הגלאוקומה היא מולדת, כלומר על רקע גנטי. יחד עם זאת רוב החולים הינם מבוגרים, וככל שהגיל עולה כך גדל גם הסיכון ללקות במחלה המסוכנת.
חולי סוכרת, אנשים בעלי קוצר ראייה, ומי שיש במשפחתו הקרובה חולה גלאוקומה נמצאים גם הם בסיכון מוגבר – ועבורם ההמלצה לשים לב לכל סימפטום תקפה במיוחד.
כשהגלאוקומה היא פתוחת זווית, כלומר מתפתחת באיטיות, אין למעשה תסמינים משמעותיים. כן ניתן להבחין בהצרה מסוימת של שדה ראייה, אולם במקרים רבים תופעה זו מיוחסת לגיל ולהתבגרות, כך שגם סימפטום זה מתפספס.
כתוצאה מכך בחלק גדול מהמקרים גם כשהמחלה קיימת, ומחמירה באופן קבוע, היא לא מאובחנת עד לשלב מתקדם שלה. בדיקות תקופתיות – בתדירות של אחת לשנתיים (או יותר כשהאדם נמצא בקבוצת סיכון) – מאפשרות זיהוי בזמן ומניעת התדרדרות.
גלאוקומה סגורת זווית לעומת זאת מתפתחת במהירות רבה, ולכן הסימפטומים שלה בולטים. ביניהם: כאבים בעיניים ואפילו עזים, ראייה מעורפלת, הופעת הילות סביב מקורות אור, כאבי ראש, רגישות רבה באזור העין ואדמומיות באיבר זה. חשוב להדגיש שהתסמינים נעלמים לאחר מספר שעות, אולם הם חוזרים, ובכל פעם שהסימפטומים מופיעים שוב הפגיעה בראייה משמעותית יותר – ולכן חשוב להגיע לאבחון מקצועי בהקדם.
הסימפטומים של גלאוקומה מולדת הם עיניים גדולות מהרגיל (בגלל שהלחץ מרחיב אותן) ו/או רטובות, רגישות רבה לאור, תנועות עווית בעיניים וגם פזילה שמתאפיינת בכך שעין אחת מביטה קדימה והשנייה פונה כלפי מעלה, פנימה או החוצה. כמובן שגם תסמינים אלה מחייבים הגעה לרופא עיניים מיומן ובעל ניסיון בטיפול בגלאוקומה בתינוקות בדחיפות.
הסימפטומים של גלאוקומה משתנים בהתאם לסוגה, בגלאוקומה סגורת זווית הסימפטומים בולטים. ביניהם: כאבים בעיניים ואפילו עזים, ראייה מעורפלת, הופעת הילות סביב מקורות אור, כאבי ראש, רגישות רבה באזור העין ואדמומיות
צרו איתנו קשר > השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!
אחד הכינויים המקובלים של המחלה הוא “הגנב השקט של הראייה“. הסיבה לכך היא שהסוג הנפוץ ביותר שלה מתאפיין בהתפתחות איטית כך שהאדם כלל לא מרגיש שהוא חולה – עד שהנזק המצטבר הוא כבר חמור במיוחד.
בהתאם ההמלצה היא להיבדק אחת לשנתיים החל מגיל 40, בתכיפות גבוהה יותר ומגיל צעיר יותר אם ישנם גורמי סיכון ספציפיים, ובהקדם אם מופיעים הסימפטומים שפורטו בפסקה הקודמת. המלצה חשובה נוספת היא לפנות לרופא עיניים עם ניסיון רב.
האבחון עצמו כולל 3 בדיקות בסיסיות’ ועוד שתי בדיקות מתקדמות יותר לפי הצורך.
הסיבה העיקרית לגלאוקומה היא כאמור לחץ תוך עיני גבוה יתר על המידה. הטווח שנחשב לתקין הוא 10 עד 22 (יחידת המידה היא מילימטר כספית), וככל שישנה חריגה גבוהה יותר מהטווח הנ”ל הסיכון גדל. בדיקת לחץ תוך עיני מתבצעת באמצעות מכשיר מיוחד שנקרא טונומטר, לאחר הזלפת טיפות אלחוש וכן חומר בשם פלואורסצין שהופך את הממצאים לברורים יותר בזכות הגוון הצהוב שהוא מוסיף להם. מחט דקיקה ועדינה מפעילה לחץ על קרנית העין, והתגובה מאפשרת למכשיר למדוד את הלחץ בתוך העין. הבדיקה לא פולשנית ולא מכאיבה, אם כי תיתכן אי נוחות קלה. היא נמשכת כ-20 דקות ולאחריה ניתן לחזור לשגרה רגילה.
בדיקה בסיסית להערכת רמת התפקוד של עצב הראייה. הנבדקים מכסים עין אחת, בזמן שהרופא מזיז את האצבעות שלו מול אותה עין שלא מכוסה. הנבדקים מספרים לרופא מתי הם יכולים לראות את האצבעות ומתי לא, וכך הוא יכול להעריך את מצבו של שדה הראייה. היתרון העיקרי של בדיקה ידנית הוא המהירות, אבל הדיוק הוא לא מרבי.
בדיקה מתקדמת יותר שמבטיחה דיוק גבוה. הנבדקים מניחים את הראש על מתקן והמכשיר מציג בפניהם הבהובים של אורות לבנים בגדלים משתנים ובעוצמות שונות, ברחבי שדה הראייה שלהם. כשהנבדקים מזהים נקודה, הם לוחצים על כפתור. איסוף המידע מאפשר מיפוי מדויק של שדה הראייה ובפרט של נזקים לחלק ההיקפי שלו, זה שנפגע ראשון במקרים של גלאוקומה. החיסרון העיקרי הוא הצורך בשיתוף פעולה מלא של הנבדקים כדי שהתוצאות אכן ישקפו את יכולת הראייה, ולאו דווקא את הריכוז.
צילום דיגיטלי של העצב החשוב מאפשר לזהות פגיעה בו: כשהוא תקין, יש במרכזו שקערורית קטנה. אצל חולי גלאוקומה אותה שקערורית גדלה עם הזמן בהתאם להחמרת הפגיעה בעצב. התיעוד הסטריאוסקופי מאפשר גם מעקב לאורך זמן על בסיס השוואה של צילומים מזמנים שונים.
בדיקה מתקדמת במיוחד שבוחנת את עובי שכבת סיבי העצב שמחברת את העין עם המוח. בדיקה זו מתאימה במיוחד למצבים גבוליים או כשהגלאוקומה אינה תוצר של לחץ תוך עיני מוגבר. ניתן לבצע את ההדמיה עם מכשיר OCT, ובמקרים נדירים יותר בעזרת CT או MRI של ארובת העין.
ההמלצה היא להיבדק אחת לשנתיים החל מגיל 40, בתכיפות גבוהה יותר'
ומגיל צעיר יותר אם ישנם גורמי סיכון ספציפיים, ובהקדם אם מופיעים הסימפטומים שפורטו בפסקה הקודמת.
המלצה חשובה נוספת היא לפנות לרופא עיניים עם ניסיון רב.
טיפול בגלאוקומה מתרכז בהפחתת הלחץ התוך עיני, שהוא כאמור הגורם מספר אחת למחלה. האפשרויות הן תרופות (ובעיקר טיפות עיניים) או טיפול בלייזר, וכשאלה לא עוזרים נשקלת האופציה של ניתוח.
ישנם מספר סוגים של טיפות עיניים כשהאבחנה העיקרית היא בין אלה שמפחיתות את קצב הייצור של הנוזל בעין, וכך מורידות את הלחץ, לבין אלה שמשפרות את יעילות הניקוז כדי להגיע לאותה תוצאה.
הבחירה בין הסוגים השונים מחייבת ידע מקצועי רב וניסיון, כשהמטרה היא גם עצירת ההתדרדרות במצבו של עצב הראייה, וגם מינימום הזלפות ביום. בכל מקרה נדרש גם מעקב כדי לוודא שאין תופעות לוואי בעייתיות, ולצורך החלפת סוג הטיפות על מנת שהטיפול יהיה אופטימלי.
קבוצה אחת של טיפות עיניים לגלאוקומה היא חוסמי רצפטורי בטא. לקבוצה זו שייכת טילופטיק (או בשמה הגנרי טימולול – Timolol) והיא מצמצמת את ייצור נוזל העין. המינון המומלץ הוא פעם ביום או פעמיים. תופעות לוואי אפשריות הן לאו דווקא בעיניים, אלא במערכות אחרות בגוף.
קבוצה שנייה היא תרופות שחוסמות אנזים שנקרא קרבוניק אנהידרזה. גם הן מורידות את כמות נוזל העין שמיוצרת, וניתן לבחור בין טיפות לבין כדורים. דוגמה לטיפות היא טרוסופט (Trusopt) ודוגמה לכדורים היא אורמוקס (Uramox). חשוב לדעת שלכדורים יש יותר תופעות לוואי מלטיפות.
קבוצה שלישית היא אגוניסטים של רצפטורי אלפא. טיפות אלה גם מקטינות את ייצור הנוזל, וגם מגבירות את הניקוז שלו, וביניהן כדאי לציין את הברימונידין (Brimonidine) ואת האיופידין (Iopidine). לטיפות אלה עלולות להיות תופעות לוואי קוסמטיות במהותן, כגון גוון כהה בקשתית או התכהות של עור הפנים סביב העיניים.
קבוצה רביעית שהופכת נפוצה יותר ויותר היא של תרופות שמשלבות שתי פעולות מתוך השלוש הנ”ל באותה טיפה. דוגמה לכך היא קוסופט (Cosopt) שכולת גם חוסמי רצפטורי בטא וגם חוסמי קרבוניק אנהידרזה, ועוד דוגמה היא קומביגן (Combigan) שמשלבת חוסמי בטא עם אגוניסטים של אלפא. גם קסלקום (Xalacom), גנפורט (Ganfort) ודואוטרב (Duotrav) הן תרופות מהדור החדש.
ניתוח הוא האופציה המתאימה כשהטיפולים הקודמים לא הצליחו להוריד את הלחץ שמפעילה הכמות העודפת של הנוזל בעין על עצב הראייה. גם כשרופא עיניים מנוסה מעריך שישנה סבירות גבוהה לאובדן ראייה אם החולה לא ינותח, יבוצע ההליך הכירורגי המתאים.
במרבית המקרים זהו ניתוח בשם טרבקולקטומיה (Trabeculectomy). בהליך זה, שנקרא גם ניתוח פילטרציה, מוסר חלק מצינורות הניקוז הקיימים, ובמקומם מייצר המנתח נתיב אלטרנטיבי שמאפשר ניקוז יעיל של נוזלי העין. אחוזי ההצלחה של הניתוח גבוהים למדי, אבל לגוף יש נטייה טבעית לסגור את אותו נתיב חלופי, באמצעות יצירת צלקת סביבו, ולכן נדרש גם טיפול משלים למניעת הצטלקות.
סיבוך אפשרי אחר של ניתוח בחולי גלאוקומה הוא ירידה חדה מדי בלחץ התוך עיני (עקב נתיב שמאפשר חופש גדול מדי לנוזל). במקרים אלה אין ברירה אלא לעבור עוד ניתוח. כמו כן ישנו סיכון גדול יותר לזיהום תוך עיני בגלל הנקב שקיים בדופן העין, וכן סיכון מוגבר להתפתחות קטרקט.
אופציה ניתוחית נוספת היא השתלה של נקז מלאכותי שמוציא החוצה את הנוזלים.
טכנולוגיית הלייזר שמשמשת את המין האנושי למגוון רחב של מטרות עשויה לסייע גם במקרים של גלאוקומה. עבור הסוג הנפוץ ביותר של המחלה, הלייזר צורב מקומות מסוימים בזווית העין וכך משתפרת היכולת לנקז נוזלים באותם מקומות. בגלאוקומה סגורת זווית תתבצע פעולה של ניקוב הקשתית, ולשם כך נדרש סוג מיוחד של לייזר שנקרא YAG (או לייזר אירידוטומי). טיפול בלייזר בגלאוקומה נחשב בטוח, כל עוד הוא מבוצע כמובן על-ידי רופא עיניים מיומן בשימוש במכשיר הספציפי שמיועד לסוג המחלה שאובחן. החזרה לשגרה מהירה למדי. ניתן לעבור טיפול זה כתחליף לטיפול תרופתי או אחרי שהטיפות לא מצליחות לספק את הפתרון הדרוש.
כאמור 30% מחולי הגלאוקומה מאבדים את הראייה באחת העיניים, ויש גם סיכון ממשי לאבד לגמרי את יכולת הראייה. בהתאם חשוב מאוד לאבחן מוקדם ככל האפשר את המחלה, ולטפל בה לפני שהיא מחמירה. הטיפולים השונים עלולים לגרום גם כן לסיבוכים – גם הניתוח וגם הסוגים השונים של הטיפות, ועל כן ההמלצה היא לשים לב לכל סימפטום או תופעה חריגה, ולהגיע מיידית לרופא עיניים מנוסה שיספק מענה.
גלאוקומה היא מסוג המחלות שנשארות לכל החיים, ולכן נדרשת הסתגלות למצב החדש וקבלת החלטות שיעכבו את ההתפתחות של המחלה. בפרט חשוב להימנע מסיגריות בגלל הרעלנים שבהן, לשמור על לחץ דם בטווח הנורמה, ועל רמת סוכר תקינה בדם.
ואחר רמת הלחץ התוך עיני הוא חובה. כך ניתן לדעת בוודאות האם הטיפול שנבחר, אכן מעכב את ההחמרה ושומר על יכולת הראייה. הגעה למרפאת עיניים שעובדים בה רופאים עם ניסיון רב בטיפול בגלאוקומה מבטיחה אבחון מדויק, טיפול אופטימלי, שקט נפשי והגנה מיטבית לעיניים.
צרו איתנו קשר > השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!