מרפאת עיניים

  • 03-605-5506
  • א' - ה' 19:00 - 9:00
  • ו' - 14:00 - 9:00
  • דיזנגוף 332, תל אביב יפו
תפריט

לחץ תוך עיני - המדריך המלא

לחץ תוך עיני הוא אחד המדדים החשובים להערכת בריאות העין. בדיקות תקופתיות אצל רופא עיניים מיומן מאפשרות לזהות כל חריגה מהטווח התקין של הלחץ, ועל בסיס הממצאים להחליט האם נדרש טיפול על-מנת למנוע פגיעה ביכולת הראייה. המלצה נוספת היא להבין מהו הלחץ התוך עיני, מהם הסימנים לקיומו של לחץ מוגבר, איך מתבצעת בדיקת הלחץ ומהו הטיפול הנכון כשמתגלה בעיה – את כל המידע החיוני הנ"ל תוכלו למצוא בעמוד זה.

מהו לחץ תוך עיני

העין האנושית היא כדור שקוטרו 2.5 ס"מ פחות או יותר. בשליש הקדמי של הכדור ישנו נוזל שבז'רגון המקצועי נקרא Aqueous Humour.

באמצעות הנוזל מוזנים החלק הקדמי של העדשה והחלק האחורי של הקרנית בחומרים חיוניים ומקבלים אספקת חמצן. לשם כך הוא מכיל חומצות אמינו, אלקטרוליטים (סודיום, אשלגן, סידן, מגנזיום, כלוריד ועוד), חומצה אסקורבית (ויטמין C), גלוטתיון ואימונוגלובולינים, וכן מים (98% מהנוזל). בנוסף יש ל-Aqueous Humour חלק בפינוי פסולת מהעיניים, בזכות התחלופה שלו, כשבכל יציאה של נוזל מהעין יוצאים גם חומרים לא רצויים.

עוד מאפיין מהותי של הנוזל הוא יצירת לחץ ששומר על צורתו של גלגל העין. יחידת המידה של הלחץ בתוך העין היא מילימטר כספית (אגב, זוהי גם יחידת המידה של לחץ דם), והטווח התקין הוא 10 עד 21-22. לחץ של 23 ומעלה עלול להוביל לנזקים ולכן ממליצים רופאי העיניים על מודעות לכך.

חשוב להדגיש: לחץ תוך עיני מוגבר הוא לא בהכרח מחלה, ובהחלט ייתכן מצב שבו הנוזל הנ"ל מפעיל לחץ רב מהרגיל ובכל זאת אין שום השפעה על הראייה. יחד עם זאת מדובר בגורם סיכון שבמקרים חמורים עלול להוביל אף לעיוורון, ומאחר שאין שום סיבה לקחת סיכונים מיותרים, פותחו בדיקות מיוחדות כדי למדוד את רמת הלחץ (פירוט בהמשך).

להימנע מסיכונים מיותרים

לחץ תוך עיני מוגבר הוא לא בהכרח מחלה, ובהחלט ייתכן מצב שבו הנוזל הנ"ל מפעיל לחץ רב מהרגיל ובכל זאת אין שום השפעה על הראייה. יחד עם זאת מדובר בגורם סיכון שבמקרים חמורים עלול להוביל אף לעיוורון.

סובלים מלחץ תוך עיני?

צרו איתנו קשר, השאירו פרטים, ונחזור אליכם בהקדם! 

בואו לבקר אותנו

  • דיזינגוף 332, תל אביב יפו
  • 03-605-5565
  • ecmctelaviv@gmail.com

הסימנים שמעידים על קיומו של לחץ מוגבר

רמת הלחץ התוך עיני – מונח שמוכר גם בשם IOP, ראשי תיבות של Intraocular Pressure – נקבעת על סמך היחס בין קצב הייצור של הנוזל לבין הקצב שבו הוא מנוקז. ניקוז יעיל שומר על הלחץ בטווח הנורמה, כאמור בין 10 לבין 21-22 מילימטר כספית.

לחץ תוך עיני גבוה במידה כזו או אחרת הוא תופעה נפוצה למדי, שמתרחשת אצל 1 מכל 10 בני אדם החל מגיל 40. הגורמים לעלייה ב-IOP הם קצב ייצור מוגבר של הנוזל או חסימה מסיבה כזו או אחרת בתעלות הניקוז של ה-Aqueous Humour. גם חבלה טראומתית באיבר הרגיש עלולה לבוא לידי ביטוי בלחץ מוגבר.

באילו מקרים רצוי להגיע לבדיקה?

ברוב המקרים אין סימנים שיכולים להוות אינדיקציה לקיומו של לחץ מוגבר. בפרט כך הדבר כשהלחץ הוא מעט מעל הרף העליון הנ"ל. אם ישנו לחץ גבוה במיוחד הוא עלול לבוא לידי ביטוי בדמעת, בכאב בגלגלי העיניים, בפגיעה מסוימת בשדה הראייה ובעיניים אדומות – כל הסימפטומים הנ"ל מחייבים כמובן הגעה לרופא עיניים מיומן ללא דיחוי.

מעבר לכך, מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות בתדירות של אחת לשנה החל מגיל 40. למי שבמשפחתו יש חולי גלאוקומה (מחלה שמקושרת ללחץ התוך עיני – פירוט בהמשך) ההמלצה היא להתחיל בשגרת הבדיקות כדי להקדים תרופה למכה במידת הצורך כבר בגיל 30. בחלק מהמקרים ההגעה למרפאת העיניים תהיה תכופה יותר, וזאת אם הרופא מזהה צורך בכך. 

באופן טבעי מי שכבר התגלה אצלו IOP של 23 ומעלה נדרש לגלות אחריות ולהקפיד עוד יותר על מעקב אחרי הלחץ בעין. חולי גלאוקומה עוברים בדיקות של הלחץ התוך עיני בתדירות גבוהה ולמעשה בכל ביקור אצל רופא העיניים, וזאת על-מנת לבחון האם מצבם מחמיר או משתפר לאור הטיפול שהם מקבלים.

מקרים המחייבים הגעה לרופא

אם ישנו לחץ תוך עיני גבוה במיוחד הוא עלול לבוא לידי ביטוי בדמעת, בכאב בגלגלי העיניים, בפגיעה מסוימת בשדה הראייה ובעיניים אדומות - כל הסימפטומים הנ"ל מחייבים כמובן הגעה לרופא עיניים מיומן ללא דיחוי.

כיצד מתבצעת בדיקת לחץ תוך עיני?

המכשיר שמודד את הלחץ התוך עיני נקרא טונומטר. ישנם מספר סוגים של טונומטרים, והנפוץ שבהם נקרא גולדמן. הבדיקה מתבצעת תחת אלחוש מקומי של העין ולא כרוכה בכאב. היא מחייבת שיתוף פעולה מלא מצד הנבדק/ת, ולכן אם ישנו חשש ל-IOP גבוה אצל תינוקות או פעוטות קטנים נדרשת הרדמה כדי להשתמש בטונומטר.

בכל מקרה, השלב הראשון הוא טפטוף חומר האלחוש שהופך את החלק החיצוני של גלגל העין לחסר תחושה. בשלב זה עלולה להיווצר אי נוחות מסוימת, ואפילו תחושת שריפה קלה, אבל מדובר בתופעה שחולפת מעצמה תוך זמן קצר כשהחומר מתחיל להשפיע והבדיקה עצמה כאמור לא גורמת לכאב.

בשלב הבא מטפטף רופא העיניים שמבצע את הבדיקה פלואורסצין – צבע פלואורסצנטי בעל גוון צהוב שתפקידו הוא להפוך את הממצאים לברורים יותר ולהקל על מדידת הלחץ התוך עיני. הנבדקים מניחים את הסנטר על המשטח המיועד לכך ומתבקשים להתבונן קדימה אל תוך מיקרוסקופ (עם עין אחת בכל פעם). בעזרת מנורת סדק מיוחדת הרופא משגר אלומה ממוקדת של אור אל העין (תיתכן תחושת סינוור קלה) ומניח – בעדינות מרבית, כמובן – את המחט של הטונומטר על הקרנית. פעולה זו מפעילה לחץ מסוים על הקרנית, לחץ שמועלה בהדרגתיות על-ידי הרופא. כתוצאה מכך מופיעות על גבי מכשיר המדידה שתי קשתות בגוון צהוב, והן מתקרבות האחת לשנייה ככל שמידת הלחץ עולה. שיעור ההתקרבות מתורגם לנתון מספרי שהוא הלחץ התוך עיני (כאמור ביחידת מידה שהיא מילימטר כספית).

הבדיקה מתבצעת בכל עין בנפרד, ואורכת דקות בודדות. ביחד עם האלחוש וההמתנה לכך שאותן טיפות אכן ישיגו את האימפקט הדרוש אורכת בדיקת לחץ תוך עיני כ-20 דקות.

חזרה לשגרה אחרי הבדיקה

באופן עקרוני אין תופעות לוואי כתוצאה מהשימוש בטונומטר כך שהחזרה לשגרה מהירה מאוד. המגבלה היחידה היא טשטוש מסוים בראייה עקב הטיפול שהוזלפו אל תוך העיניים, ולכן ההמלצה היא להגיע למרפאת העיניים עם מלווה, וכן להימנע מנהיגה ומפעולות אחרות שמחייבות ראייה חדה לחלוטין. הסיכון היחיד הוא שריטה של הקרנית בגלל המגע של המחט של הטונומטר, או זיהום בחלק זה של העין – אולם הוא מתרחש לעתים נדירות.

היערכות לבדיקה

אין צורך בהכנות מיוחדות לקראת בדיקת לחץ תוך עיני. הדגשים היחידים הם הימנעות משתיית אלכוהול במשך 12 השעות שלפני ההגעה למרפאה, וכן הימנעות משתיית יותר משתי כוסות מים במשך 4 השעות שלפני הבדיקה.

תהליך הבדיקה

הבדיקה מתבצעת בכל עין בנפרד, ואורכת דקות בודדות. ביחד עם האלחוש וההמתנה לכך שאותן טיפות אכן ישיגו את האימפקט הדרוש אורכת בדיקת לחץ תוך עיני כ-20 דקות.

אבחון

התוצאות שמספק הטונומטר מתקבלות באופן מידי עם השלמת הבדיקה, כך שהנבדקים לא צריכים להמתין כדי לדעת מהו מצב הלחץ בעין שלהם וכיצד עליהם לנהוג בהמשך הדרך.

לחץ תוך עיני בטווח שבין 10 לבין 21-22 מילימטר כספית נחשב כאמור תקין. המדידה מושפעת ממאפייני המכשיר ומגורמים נוספים – כך למשל בשעות הבוקר הלחץ לרוב מעט גבוה יותר, ועוד פרמטר שמשפיע על התוצאות הוא עובי הקרנית בחלק המרכזי שלה. בהתאם סטייה קלה מהנורמה הנ"ל לא נחשבת לבעייתית. לחץ גבוה במידה משמעותית מחייב קבלת החלטות בהתאם – התחלת טיפול או המשך מעקב הדוק יותר.

מדוע חשוב להקפיד על מעקב כשמתגלה יתר לחץ תוך עיני?

לחץ תוך עיני גבוה הוא תופעה קבועה ועל כן הנזקים שלה הולכים ומצטברים, כך שגם אם בשלבים הראשונים לא מורגשת ירידה בראייה, הרי שבהמשך הדרך כבר ייתכן נזק ואפילו חמור.

הלחץ המוגבר פוגע בעצב הראייה. ליתר דיוק הוא גורם להידלדלות הולכת וגוברת של סיבים בעצב חשוב זה, ובכך מחבל בחיבור בין העין לבין המוח. ברמה גבוהה במיוחד של IOP – מ-40 ומעלה – ישנם גם כאבים שעלולים להיות עזים, אולם כאמור אין שום סיבה להגיע לרמות כאלה של לחץ אם מקפידים על שגרת מעקב נכונה ועל התחלת טיפול מיד כשנוצר בכך צורך וללא עיכובים מיותרים ומזיקים.

תמונת אווירה אייקאר

חובה להקפיד על מעקב צמוד

לחץ תוך עיני גבוה הוא תופעה קבועה ועל כן הנזקים שלה הולכים ומצטברים, כך שגם אם בשלבים הראשונים לא מורגשת ירידה בראייה, הרי שבהמשך הדרך כבר ייתכן נזק ואפילו חמור.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות מחלה?

כאמור לחץ תוך עיני גבוה מהנורמה לא מהווה מחלה בפני עצמו, אלא גורם סיכון להתפתחות מחלות ובפרט גלאוקומה.

הפרמטרים שמשפיעים על מידת הסיכון הם:

* רמת ה-IOP – ככל שהיא גבוהה יותר, גדל הסיכון ובמידה ניכרת. כך למשל כשהלחץ התוך עיני הוא 26 הסבירות להתפתחות גלאוקומה היא 3% בלבד, ולעומת זאת אם הטונומטר מצביע על IOP של 30 ומעלה, רמת הסיכון היא כבר 42%!

* עובייה של הקרנית – ככל שהקרנית דקה יותר בחלק המרכזי שלה, הסיכון ללקות בגלאוקומה עולה. פרמטר זה משפיע כאמור גם על התשובות שמספק הטונומטר, ולכן ישנה חשיבות רבה לניסיון של רופא העיניים שמבצע את בדיקת הלחץ התוך עיני.

* גיל – לחץ תוך עיני גבוה הוא כאמור תופעה שמופיעה אצל 10% מבני ובנות ה-40 ומעלה. בנוסף ככל שהאדם מבוגר יותר, כך ישנו סיכון רב יותר להתפתחותה של מחלה.

* רקע משפחתי – לגלאוקומה יש גם רקע גנטי, ולכן למי שבמשפחתו ישנם חולים במחלת עיניים זו מומלץ להגיע לבדיקות הרלוונטיות כבר מגיל 30 ובתכיפות גבוהה מהרגיל. כמו כן זהו אחד השיקולים בהחלטה של רופא העיניים האם להמליץ על טיפולים להפחתת הלחץ בעין או שמא להסתפק בהמשך המעקב.

לחץ תוך עיני

ההשפעה של הגיל

לחץ תוך עיני גבוה הוא כאמור תופעה שמופיעה אצל 10% מבני ובנות ה-40 ומעלה. בנוסף ככל שהאדם מבוגר יותר, כך ישנו סיכון רב יותר להתפתחותה של מחלה.

כיצד מתבצע טיפול להפחתת לחץ תוך עיני?

בעבר הייתה רתיעה מסוימת מטיפול ביתר לחץ תוך עיני, הן בגלל שרק חלק קטן יחסית ממי שזוהה אצלו IOP גבוה פיתח גלאוקומה, והן בשל תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי הקבוע.

כיום הגישה המקובלת היא שאם קיימים גורמי הסיכון הנ"ל, כן כדאי לטפל. בפרט התחזקה מגמה זו לאחר מחקר מקיף שפורסם בתחילת המאה ה-21 ואשר הציג הבדל משמעותי בין נבדקים בעלי לחץ גבוה שטופלו לבין אלה שלא קיבלו טיפול.

הטיפול המקובל הוא טיפות עיניים שמכילות חומרים ייעודיים להפחתת קצב הייצור של ה-Aqueous Humour (למשל דרך עיכוב של אנזים מסוים), או חומרים להגברת הניקוז של הנוזל הנ"ל.

ישנו גם טיפול בלייזר שמצליח להפחית את הלחץ התוך עיני ביעילות רבה. אופציה זו מוצעת בדרך כלל למי שנרתע מהצורך להשתמש בטיפות עיניים לשארית חייו. יחד עם זאת במרבית המקרים הטיפול יהיה תרופתי, ולמעשה הלייזר מצליח להקטין את מידת הלחץ של הנוזל התוך עיני לפרק זמן מוגבל ולאחר מכן גם כן ייתכן צורך בטיפות.

סיכום והמלצות

לחץ תוך עיני גבוה יתר על המידה הוא תופעה שכיחה יחסית שעלולה להתפתח לגלאוקומה. חשוב לעקוב באופן שוטף אחרי מידת הלחץ, באמצעות בדיקה ייעודית אחת לשנה החל מגיל 40 (ואם אתם שייכים לקבוצת סיכון, מגיל צעיר יותר וייתכן שגם בתדירות גבוהה יותר).

המלצה נוספת היא לעבור את הבדיקה אצל רופא עיניים בעל ניסיון רב בשימוש בטונומטר ובאבחון מדויק לחלוטין של מצב העין. ישנם טיפולים אפקטיביים, הן באמצעות תרופות והן בעזרת לייזר, כך שאין שום סיבה להסתכן באובדן הראייה!

בדיקה אחת לשנה

לחץ תוך עיני גבוה יתר על המידה הוא תופעה שכיחה יחסית שעלולה להתפתח לגלאוקומה. חשוב לעקוב באופן שוטף אחרי מידת הלחץ, באמצעות בדיקה ייעודית אחת לשנה החל מגיל 40

סובלים מלחץ תוך עיני?

צרו איתנו קשר, השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם! 

בואו לבקר אותנו

  • דיזינגוף 332, תל אביב יפו
  • 03-605-5565
  • ecmctelaviv@gmail.com
Call Now Buttonלייעוץ חינם התקשרו עכשיו

ברוכים הבאים למרפאת העיניים - EyeCare

שלום, בימים אלו אנו עוברים למשכננו החדש – דיזנגוף 332 תל אביב יפו

הפתיחה בקרוב…