מרפאת עיניים
- א' - ה' 19:00 - 9:00
- ו' - 14:00 - 9:00
- דיזנגוף 332, תל אביב יפו
הזרקה תוך עינית היא פרוצדורה רפואית מקובלת לטיפול במספר מחלות עיניים. באופן טבעי רוב בני האדם אמנם נרתעים מהמחשבה על הזרקה אל תוך העין, אבל זהו הליך נפוץ למדי, בטוח לחלוטין ואפקטיבי מאוד.
הזרקות תוך עיניות הן טיפול מתאים למחלות רשתית שונות – ובפרט ניוון מקולרי על רקע גיל (AMD), חסימה של הווריד המרכזי ברשתית (Central Retinal Vain) ובצקת במקולה (מקולה היא האזור המרכזי ברשתית. בצקת עלולה להיגרם כתופעת לוואי של סוכרת וגם מסיבות אחרות).
הרשתית היא השכבה התחתונה של העין, כלומר נמצאת בחלק הפנימי של גלגל העין. טיפות עיניים אינן אפקטיביות מספיק וכך גם תרופות שנלקחות דרך הפה – אם רוצים לוודא שהחומר הפעיל יגיע לרשתית, אין ברירה אלא לבצע הזרקה (וכאמור בידיים מיומנות ומנוסות הפרוצדורה בטוחה לגמרי).
לא. הטיפול מתבצע תחת אלחוש של העין, ולכן אין תחושת כאב.
צרו איתנו קשר > השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!
ההזרקה התוך עינית עצמה נמשכת מספר שניות בלבד. ביחד עם ההכנה לקראת הפעולה (פירוט בהמשך), ההליך כולו אורך 10-15 דקות.
מתן טיפות עיניים שיש בהן חומר מרדים, ניקוי של העיניים ושל העפעפיים בעזרת פולידין (כדי לוודא סטריליות מלאה), הלבשת מפסק על העין על-מנת שהיא תישאר פקוחה, כיסוי של שאר הפנים וחיטוי של החלק הלבן שמקיף את קרנית העין, החלק שאליו מוזרק החומר.
יש 3 סוגי תרופות שמוזרקות אל העין במקרים של ניוון מקולרי, בצקת מקולרית או חסימה ורידית: אווסטין, לוסנטיס ואייליה. בכולן החומר הפעיל הוא נוגד VEGF, כש-VEGF הוא חלבון שמעודד את הצמיחה של כלי דם לא תקינים בתוך הרשתית. דרך הפעולה היא היקשרות לאותו חלבון בעייתי, כך שהוא לא יתחבר לרצפטורים המקוריים שלו ולא יגרום לאותה צמיחת כלי דם בעייתיים שמרבים לדלוף ופוגעים בראייה.
לאווסטין, לוסנטיס ואייליה יש כאמור מכנה משותף מהותי, הנטרול של ה-VEGF. יש כמובן גם הבדלים ביניהם, ובפרט האייליה מתאפיינת בחיבור חזק יותר לחלבון הנ"ל אבל מצד שני גם במחיר גבוה יותר.
אווסטין ולוסנטיס מיוצרות על-ידי אותה חברה, והשוני ביניהם הוא בגודל: לוסנטיס מורכבת ממולקולות בעלות נפח מצומצם יותר וכן משקל יותר נמוך. היא פותחה מתוך תפישה שבזכות הממדים הצנועים כושר החדירה שלה יהיה מיטבי, אבל מחקרים שונים גילו שהיעילות שלה זהה לאווסטין. בדרך כלל אווסטין, שהיא התרופה הזולה ביותר מבין ה-3, תהווה את האופציה הראשונה להזרקה התוך עינית, ואם היא לא תספק את התוצאות המיוחלות ייעשה שימוש בלוסנטיס או אייליה – אם כי רופא עיניים מומחה לוקח בחשבון שלל שיקולים בדרך להחלטה.
תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא "זבובים בעין" – נקודות שמופיעות על שדה הראייה עקב שאריות חומר שעדיין לא הושלמה ספיגתן ברשתית. כעבור מספר שעות, כשהספיגה מושלמת, הנקודות ייעלמו. תופעת לוואי אפשרית אחרת היא שטף דם נקודתי וקל בנקודה שבה המחט נגעה בעין. גם שטף הדם ייעלם מעצמו לאחר פרק זמן קצר יחסית.
זיהום (שבא לידי ביטוי בירידה בראייה ובעיקר בעין אדומה), היפרדות של הרשתית, עלייה ניכרת בלחץ התוך עיני, דלקת וקרע של שכבת האפיתל ברשתית. חשוב להדגיש שסיבוכים אלה נדירים, אבל בכל מקרה של תופעה חריגה יש לפנות מיד לרופא שביצע את ההזרקה.
במשך שבוע אסור להיכנס לבריכה ולים. כמו כן חשוב להקפיד על הגנה של העיניים מפני אבק ולשמור עליהן נקיות.
פרוטוקול הטיפול מותאם אישית לכל אדם על סמך מצב הרשתית. מאחר שמדובר במחלות כרוניות, כשההזרקות לעין נועדו למנוע את החמרת הפגיעה ברשתית, הן יהפכו בדרך כלל לחלק משגרת החיים של המטופלים – אבל בתדירות הולכת ופוחתת, ובמקרים מסוימים תיתכן גם הפסקת ההזרקות. לרוב בשלב הראשון התדירות היא אחת ל-4-6 שבועות, לאחר 3-5 הזרקות הפעולה תתבצע פעם בחודשיים ובתום השנה הראשונה לטיפול תתבצע הערכת מצב כדי להחליט כיצד להמשיך. למדריך המלא על הזרקות תוך עיניות לחצו.
צרו איתנו קשר > השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!