בדיקות ראייה – המדריך המלא

בדיקת ראייה אחרי הלידה:

בדיקת החזר אור (שמוכרת גם בשם רפלקס אדום) במטרה לזהות מומים מולדים או מחלות גנטיות כגון קטרקט או רטינובלסטומה (סרטן של רשתית העין). מתבצעת במרבית המקרים בבית החולים עוד לפני השחרור של היולדת והתינוק, אבל אם מסיבה כלשהי היא לא בוצעה מומלץ להשלים אותה בהקדם. זוהי בדיקה פשוטה שכוללת הפניית מקור אור (לרוב בעזרת מכשיר שנקרא אופטלמוסקופ) אל האישון, על-מנת להתרשם מהאופן שבו מוחזר האור. אם ההחזר חלקי או לבן (במקום אדום), זוהי אינדיקציה לכך שישנה הפרעה שמונעת מקרני האור להגיע אל הרשתית באופן תקין, ועל כן נדרשת התערבות של מומחה על-מנת שיזהה את מקור ההפרעה וכמובן יקבע תוכנית טיפול בהתאם.

בדיקת ראייה בגיל שנה:

בדיקת עיניים על-מנת לזהות אם ישנה פזילה (שעלולה להוביל גם לעין עצלה ולפגיעה בהתפתחות התקינה של מרכז הראייה במוח). בהקשר זה כדאי לדעת שבחודשים הראשונים פזילה אצל תינוקות היא תופעה רווחת שאמורה להיעלם מעצמה עד גיל חצי שנה. בנוסף בפרק זמן זה תיתכן גם פזילה מדומה – מצב שבו מבנה הפנים מייצר אשליה כאילו ישנה פזילה. בגיל שנה לעומת זאת כבר אין סיבה לכך. אבחון פזילה מבוסס על בדיקת רפלקס אור: הרופא מאיר על שני האישונים עם פנס, ואם האור לא מוחזר באופן זהה, זוהי אינדיקציה לפזילה.

בדיקת ראייה בגיל 3:

בדיקה תקופתית חשובה שבוחנת את חדות הראייה (פירוט בהמשך העמוד). כדאי לנצל את ההזדמנות ולערוך בדיקות מעמיקות יותר – של מנח גלגלי העיניים, של יכולת התנועה שלהם ועוד – כדי לזהות פזילה, שכאמור עלולה לגרום גם לעין עצלה. כדאי לקחת בחשבון שישנם מקרים של פזילה שמתחילים להופיע רק אחרי גיל שנתיים, והבדיקה שנערכת בגיל שנה כמובן לא תזהה אותם.

בדיקת ראייה בגיל 6:

לקראת המעבר מהגן לבית הספר מומלץ לבצע בדיקה מקיפה של יכולת הראייה, כדי למנוע קשיים בלימודים על רקע קושי בקריאה. בפרט חשוב לזהות לקויות כמו רוחק ראייה (כלומר קושי למקד את המבט באובייקטים קרובים) ואסטיגמציה (תופעה שמוכרת גם בשם צילינדר. היא נגרמת עקב התקמרות לא אחידה של הקרנית או של העדשה, והתוצאה היא תמונה מטושטשת גם של פרטים קרובים וגם של פרטים רחוקים). רופא עיניים מומחה יערוך גם בדיקה של קרקעית העין על-מנת לשלול מחלות עיניים שונות.

בדיקות ראייה בין הגילאים  16 עד 40:

בדיקות לצורך מטרות ספציפיות כמו קבלת רישיון נהיגה, במסגרת תהליך הגיוס (ובפרט אם ישנם ליקויי ראיה שעלולים למנוע קבלה ליחידה מבוקשת), התאמה לעבודה ועוד. סוג נוסף של בדיקה יזומה הוא לגילוי קרטוקונוס וזאת אם ישנם במשפחה חולים במחלה זו (שגורמת לעיוות של הקרנית – פירוט בהמשך).

בדיקת ראייה מעל גיל 40 ועד 60:

מומלץ לבצע בדיקה תקופתית אחת לשנתיים, כך שאם מתפתחים גלאוקומה או קטרקט הן יאותרו כבר בשלב ראשוני. ירידה בראייה, לקרוב (תופעה נפוצה בגילאים אלה) או לרחוק, מחייבת אף היא הגעה לבדיקת עיניים לצורך התאמת משקפיים אופטימליים.

בדיקת ראייה מגיל 60:

בדיקה אחת לשנה כדי לאתר קטרקט, גלאוקומה או AMD (ניוון מקולרי על רקע גיל).