מרפאת עיניים
- א' - ה' 19:00 - 9:00
- ו' - 14:00 - 9:00
- דיזנגוף 332, תל אביב יפו
ראייה תקינה היא מרכיב הכרחי בהתפתחות מיטבית של תינוקות וילדים. מחלות עיניים ופגיעות ממקור חיצוני עלולות לפגוע באיכות הראייה ולכן גם באיכות החיים.
על-מנת למנוע נזק מצטבר והתפתחות לקויה, חשוב להגיע בהקדם האפשרי לאבחון מקצועי אצל רופא עיניים בעל ניסיון בטיפול בילדים. בעמוד זה תמצאו מידע על מחלות העיניים הנפוצות בגילאים הצעירים, דרכי האבחון והטיפולים המומלצים.
צרו איתנו קשר > השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!
הקריאה בבדיקה היא מלמעלה למטה. גודל הסימנים על הלוח הולך והופך קטן משורה לשורה, והמקום שבו הנבדק או הנבדקת כבר לא מצליחים לזהות את האות או הספרה הוא בעצם קצה גבול יכולת המיקוד שלהם.
חשוב להדגיש שבדיקת חדות הראייה מתבצעת בתנאים אופטימליים – ניגודיות מוחלטת בין צבע הכיתוב לבין הרקע (שחור על גבי לבן) ותאורה טובה.
באופן טבעי ככל שמגיעים לשורה תחתונה יותר בלוח – (נקרא לוח סנלן, על שם רופא העיניים ההולנדי מהמאה ה-19 שפיתח את הבדיקה הפשוטה אך היעילה) כך חדות הראייה טובה יותר.
דלקת בעין היא מחלה נפוצה מאוד בגיל צעיר, בעיקר עקב פוטנציאל ההדבקה הגבוה אצל מי שנמצאים בגנים ובבתי הספר. בנוסף לווירוסים ולחיידקים שעלולים לגרום לדלקת, גם האביב הוא מקור אפשרי – בגלל תגובה אלרגית לקרדית האבק שנמצאת בכל בית, לאבקנים של צמחים שונים, נבגים ועוד.
השכבה בגלגל עין שהופכת מודלקת היא הלחמית. הלחמית מרפדת את פנים העפעפיים ועוטפת את החלק הלבן של העין שנקרא סקלרה. הטיפול הבסיסי, עוד לפני ההגעה לרופא עיניים, הוא קומפרסים קרים או כאלה שטבולים בתה קמומיל פושר. עוד מענה אפשרי לדלקת שלא מחייב מרשם רופא הוא טיפות עיניים. ישנם שני סוגים של טיפות אפקטיביות – כאלה שמעכבות את הפרשת ההיסטמין (אותה תרכובת בגוף שכמות גדולה ממנה מייצרת את התגובה האלרגית) וכאלה שמונעות מההיסטמין להיקשר אל התאים בלחמית. יש גם טיפות עם אפקט משולב.
אם הטיפולים הנ"ל לא עוזרים ייתכן צורך בסטרואידים שניתנים בטיפות או במשחה. עקב תופעות הלוואי האפשריות, בעיקר אצל ילדים (כולל עלייה בלחץ התוך עיני או סיכון מוגבר לקטרקט), השימוש בסטרואידים חייב להיות קצר ובפיקוח צמוד של רופא עיניים מנוסה. במקרים של דלקות חמורות, שמלוות בקושי ממשי לפקוח עיניים באור, ניתן להיעזר בטיפול חדשני שמבוסס על טיפות ציקלוספורין.
עוד סוג של דלקות עיניים נקרא אובאיטיס. אובאיטיס היא למעשה קבוצה של מחלות שהמשותף להן הוא דלקת בחלק הפנימי של העין שכולל את הסקלרה, הקשתית, השריר שמאחורי הקשתית (שנקרא גם הגוף הציליארי) והדמית שהיא רקמה שתפקידה הוא לתמוך ברשתית. הסוג השכיח ביותר של אובאיטיס הוא דלקת שמוגדרת קדמית והיא כוללת את הקשתית, עם או בלי פגיעה בגוף הציליארי. סוגים נוספים הם דלקת אחורית (ברשתית, ולעתים גם בדמית), אמצעית ודלקת בלובן העין.
הסימפטומים האפשריים של דלקות אלה הם קושי להתבונן באור, כאב בעין, אדמומיות, ירידה בראייה, מבנה אישון שונה מהרגיל (הוא הופך קטן יותר ואינו עגול), גוון שונה בקשתית, הופעה של מעין נקודות או צורות בשדה הראייה וירידה כללית ביכולת החשובה הזו. לעתים נלווים לכל אלה גם כאבי ראש.
בין הגורמים לסוגים השונים של אובאיטיס: מחלות אוטואימוניות, דלקות פרקים, מחלות זיהומיות (ובפרט עקב נגיף ההרפס זוסטר, קנדידה, קריפטוקוק או חיידק השחפת), וישנם גם מצבים שבהם פגיעה חיצונית בעין מובילה לתגובה דלקתית.
הטיפול הוא בהתאם לסוג הדלקת ולגורם שהביא להתפרצותה, ולכן ישנה חשיבות רבה לאבחון נכון ומלא.
בעיה נפוצה למדי בגיל צעיר – השכיחות שלה היא 3-4%. חשוב מאוד לספק מענה אפקטיבי ללקות זו על-מנת למנוע פגיעה בהתפתחות של מרכז הראייה במוח, שאמור לקבל תמונות תקינות משתי העיניים ולשלב אותן לכדי מבט בתלת ממד על המציאות. בנוסף עלולה פזילה להוביל להיווצרותה של עין עצלה.
ישנם שני סוגים של פזילה אצל תינוקות וילדים – מולדת וכזו שמופיעה בסביבות גיל שנתיים. כדאי לדעת שבחודשי החיים הראשונים העיניים לא תמיד מתואמות לגמרי האחת עם השנייה, אבל אם התינוק כבר בן חצי שנה ועדיין ישנה פזילה, חשוב להגיע מיד לרופא עיניים עם ניסיון בטיפול בלקות זו. כמו כן ישנם תינוקות שנראים כאילו הם פוזלים עקב מבנה הפנים והעפעפיים (ובפרט רוחבו של גשר האף וקפלי העור שבשולי העפעפיים). יחד עם זאת אם ישנו חשש לפזילה, מומלץ לקבל חוות דעת של איש מקצוע כדי להסיר ספק.
עוד חשוב לזכור שתינוקות וגם פעוטות, ואפילו ילדים גדולים יותר, לא תמיד יודעים לדווח על קושי להביט עם שתי העיניים אל אותה נקודה, ולכן חשובה תשומת הלב ההורית. ישנם לא מעט מקרים שבהם תוך כדי בדיקות הראייה התקופתיות מתגלה פזילה, ולכן מומלץ להקפיד עליהן. במידת הצורך יתבצע גם צילום של קרקעית העין על-מנת לאשר או לשלול לקות זו.
אפשרי באמצעות רטייה (שמחייבת את העין החלשה לעבוד קשה יותר וכך היא מתחזקת), טיפות עיניים (שמחלישות את העין החזקה, במטרה שהעין החלשה תתחזק), תרגילי עיניים ספציפיים ומשקפיים (שמתאימים במקרה שהפזילה היא תוצאה של רוחק ראייה - כלומר קושי להתמקד באובייקטים קרובים - כך שהעין מתאמצת מאוד, לפעמים יתר על המידה ואז נוצרת פזילה כלפי פנים).
ישנם גם מצבים שבהם ההמלצה תהיה ניתוח לתיקון פזילה - הליך שכולל קיצור חלק מהשרירים שאחראים על תנועת גלגל העין, הארכה של שרירים או שינוי המקום שלהם, כל זאת במטרה להבטיח תנועה מתואמת בין שתי העיניים.
גם עין עצלה (אמבליופיה) היא לקות רווחת אצל ילדים – כ-2-4%. הגורם העיקרי לתופעה הוא כאמור פזילה שלא מטופלת בזמן. גם הבדלים משמעותיים במספרים של שתי העיניים מובילים לעתים לכך שהעין הפחות "טובה" תהפוך לעצלה שכן המוח מפסיק להשתמש במידע שהיא מספקת. גורמים נוספים הם עדשה עכורה והצטלקות בקרנית.
אבחון מהיר וטיפול יעיל הם קריטיים: האזורים במוח שאחראים על הראייה מתפתחים עד לסביבות גיל 7, ואם ההתפתחות לא תהיה מיטבית בגלל עין עצלה, הנזק עלול להיות בלתי הפיך. מאחר שלא תמיד פעוטות וילדים מדווחים על עין עצלה, בחלק מהמקרים הם כלל לא מודעים לכך שישנה בעייה, חשובה מאוד האחריות של ההורים.
הסימפטומים שצריך לשים אליהם לב הם הטיות חריגות של הראש (תוך כדי צפייה במסך הטלוויזיה או במקרים אחרים), ריבוי מצמוצים, פזילה (גם אם "רק" לעתים), עצימת אחת העיניים לעתים קרובות, קושי בקריאה (שנפתר ע"י החזקת הטקסט ממש קרוב לעין) ותחושות לא נוחות כשנמצאים בשמש.
אבחון עין עצלה מבוסס בעיקר על בדיקות ראייה בסיסיות שכוללות חסימת קו ראייה בעין ה"טובה", בדיקה של חדות הראייה בשתי העיניים – ועל הניסיון של רופא העיניים. טיפול באבמליופיה כולל במרבית המקרים הנחת רטייה על העין החזקה, במשך מספר שעות מדי יום ולתקופה שנקבעת על סמך המצב הראשוני ומידת השיפור. שיתוף פעולה מלא מצד הילד ומשפחתו הכרחיים. בנוסף נדרשת התייחסות לגורם שיצר את העין העצלה – משקפיים מתאימים כשהסיבה היא הבדלים בתשבורת האור בין שתי העיניים, ובמקרים מסוימים גם ניתוח (לתיקון פזילה כשזו הסיבה לעין העצלה, או החלפת עדשה אם הגורם הוא עדשה עכורה, כלומר קטרקט).
ילדים פעלתנים חשופים לפגיעה ממקור חיצוני בקרנית, שכבה רגישה במיוחד שהתפקיד שלה הוא לשבור את קרני האור שמגיעות לעין. שריטה בקרנית עלולה להיווצר תוך כדי משחק, כשמטפסים על עץ ונתקלים בענף, מגע לא זהיר של דף נייר בעין ועוד. בדיקה מקצועית של רופא עיניים מיומן הכרחית כדי להעריך את היקף הנזק ולקבוע אם נדרש טיפול מעבר למשחה אנטיביוטית למניעת זיהום וחבישה שמקלה על הכאבים.
ישנם גם מקרים של מחלה מולדת שנקראת תסמונת השריטה החוזרת. ילדים שחולים בה סובלים משריטה בשכבה החיצונית של הקרנית, שנקראת אפיתל, בכל פעם שהם מתעוררים מהשינה ופוקחים עיניים. התוצאה היא כאבים עזים ועוד סימפטום הוא רגישות רבה מאוד לאור.
הטיפול במקרים אלה עשוי להיות עדשות מגע בעלות חדירות גבוהה לחמצן, טיפות לייבוש שכבת האפיתל בקרנית (כך שהיא לא תתקלף בקלות), דמעות מלאכותיות (לסיכוך האזור והפחתת החיכוך) וטיפול בלייזר שמטרתו היא לעודד את הגוף ליצור תאים חדשים בשכבת האפיתל בקרנית.
מחלה שגורמת לדמעת, כלומר כמות גדולה מהרגיל של דמעות, ולדלקות חוזרות ונשנות בעיניים אשר כוללות גם הפרשה מוגלתית. הסיבה לכך היא חסימה מולדת של הנתיבים שדרכם מנוקזות הדמעות עקב קרום דקיק במקום שבו תעלת הדמעות נכנסת אל האף.
בדרך כלל המקור לחסימה הוא גנטי, אבל גם דלקות כרוניות של דרכי הנשימה עלולות לגרום לכך. אבחון החסימה מתבצע באמצעות בדיקה פשוטה שכולל טפטוף טיפות צבעוניות אל תוך העין - ומעקב אחרי קצב ההיעלמות שלהן. ברוב המקרים החסימה תיפתח מעצמה עד גיל שנה. אם דרכי הדמעות נשארות סגורות יתבצע ניתוח לפתיחתן.
ניתן לבצע את ההליך הכירורגי, שנמשך דקות בודדות, החל מגיל 6 חודשים, אם כי המועד המועדף הוא בין גיל שנה לגיל שנה וחצי, כשעד אז הטיפול הוא הנחת קומפרסים והפעלת לחץ עדין לכיוון שק הדמעות על-מנת להשלים את הניקוז.
צרו איתנו קשר > השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!
הרשתית היא המקום בעין שבו מתורגם אור לאותות עצביים אשר מועברים דרך עצב הראייה אל המוח. מחלות ניווניות של הרשתית הן תוצאה של פגם גנטי, והתוצאה היא פגיעה באיכות הראייה – בעיקר ירידה בחדות הראייה או הפרעות לשדה הראייה.
בין המחלות הניווניות הנפוצות: רטיניטיס פיגמנטוזה (RP), סטרגרדט ועיוורון לילה מולד. חלק מהמחלות, שנקראות גם דיסטרופיות, מתאפיינות בפגיעה "רק" בעין ואחרות הן חלק מפגיעה כללית בגוף. בכל מקרה מדובר במחלות יחסית נדירות ולכן רק רופאי עיניים עם ניסיון ספציפי בדיסטרופיות של הרשתית יודעים לאבחן אותן במדויק – על בסיס בדיקות הדמיה של הרשתית וגם התעמקות בהיסטוריה הרפואית במשפחה (בגלל הרקע הגנטי). הטיפול הוא בהתאם לסוג הספציפי של המחלה.
גלאוקומה היא מחלה שמתאפיינת בפגיעה בעצב הראייה. בגיל מבוגר הסיבה העיקרית לכך היא בעיקר לחץ תוך עיני מוגבר, ואילו אצל ילדים הגורם הנפוץ ביותר הוא תורשה, כשעקב פגם גנטי מבנה גלגל העין אינו תקין ונוצר לחץ גדול מדי על עצב הראייה. סיבות נוספות יכולות להיות אובאיטיס, חבלה חיצונית, סיבוך של ניתוח קטרקט ושימוש יתר בסטרואידים שמעלים את הלחץ התוך עיני.
סימפטומים אפשריים לגלאוקומה בגיל צעיר הם רגישות רבה לאור, ריבוי מצמוצים, דמעת, גוון אפרפר בקרנית, עפעפיים מכווצים לעתים קרובות וגם הבדל בגודל בין שתי העיניים. האבחון יתבצע על סמך שימוש במכשור מתקדם, כשבין השאר תתבצע מדידה של אורך גלגל העין (באולטרסאונד), צילום רשתית OCT (לצורך תמונת מצב של ראש עצב הראייה), מדידה של הלחץ התוך עיני, בדיקה של שדה הראייה ההיקפי ועוד.
טיפול בגלאוקומה אצל ילדים כולל טיפות, ואם הן לא עוזרות – ניתוח. ישנם מספר סוגים של ניתוחים, בהתאם לסוג הגלאוקומה (מולדת או לא) ולגיל הילד.
ילדים עם קטרקט סובלים משבירה לא תקינה של קרני האור בעדשה, בגלל שהיא עכורה. כתוצאה מכך הראייה עלולה להיות מטושטשת, הם נוטים להסתנוור, קשה להם להביט באובייקטים שונים באופן ממוקד ובחלק מהמקרים הקטרקט גורם גם לניסטגמוס (פירוט בהמשך העמוד). בחלק מהמקרים הקטרקט הוא בשתי העיניים ובחלק מהמקרים רק בעין אחת, ועוד הבחנה היא בין קטרקט מולד לבין מצב שבו העכירות מתפתחת באופן הדרגתי לאורך הילדות (בגלל חבלה בעין, או כתופעת לוואי של מחלה אחרת כולל סוכרת).
אבחון קטרקט בתינוקות וילדים אפשרי באמצעות בדיקת רפלקס אדום או באמצעות מנורת סדק. קטרקט קל או בינוני אפשר לתקן באמצעות משקפיים או עדשות מגע, אבל במקרים החמורים יתבצע בדרך כלל ניתוח. ישנם מספר סוגים של ניתוחים להסרת קטרקט בילדים והבחירה ביניהם היא בהתאם למצב העכירות ולתשובה לשאלה האם הקטרקט הוא בשתי העיניים או רק באחת מהן.
לקות שבאה לידי ביטוי בריצוד לא רצוני ובתנועות מהירות של העין - מצד לצד, למעלה ולמטה או בסיבוב. המחלה יכולה להיות מולדת, עקב פגם גנטי או בשל הפרעה נוירולוגית, ויש גם ניסטגמוס נרכש כתוצאה של קטרקט, פציעה בעין או מחלות אחרות.
ניסטגמוס מולד מטופל באמצעות משקפיים או עדשות מגע, שגם מגנים על העין מפני פגיעה וגם מאפשרים התפתחות נאותה של מערכת הראייה. עוד אופציות הן הזרקות בוטוקס להפחתת הריצוד וניתוח שנקרא LASIK ושמבוצע בעזרת לייזר.
ישנם לא מעט מצבים כאמור שבהם פעטות או ילדים סובלים מהפרעות בראייה אבל לא מודעים לכך, או מודעים אבל לא משתפים את ההורים בקושי. בהתאם נדרשת תשומת לב מרבית של ההורים לכל סימפטום חריג, ועוד המלצה חמה היא להקפיד לבצע את הבדיקות התקופתיות, ורצוי אצל רופא עיניים מומחה לילדים.
בדיקה אחת מתבצעת כבר אחרי הלידה, בסביבות גיל 6-8 חודשים מומלץ לבצע עוד בדיקת ראייה תקופתית ובפרט על-מנת לאתר גורמי סיכון לעין עצלה או פזילה. הגיל הבא שבו כדאי להגיע לרופא עיניים מיומן עם הילד הוא 3 עד 3.5, שכן בשלב זה הילד כבר יכול לשתף פעולה עם בדיקות ראייה רלוונטיות. גם לקראת המעבר מהגן לבית הספר מתבצעת בדיקה של הראייה, כדי למנוע קשיים בלימודים עקב פגיעה בעיניים שלא אובחנה בזמן.
במשפחות שבהן יש היסטוריה של מחלות עיניים על רקע גנטי מומלצות בדיקות ראייה אצל רופא עיניים מומחה בתדירות גבוהה יותר, בהתאם להמלצות שלו.
רפואת עיניים בילדים מחייבת בקיאות מקצועית ספציפית וגם מיומנויות ייחודיות. השגת שיתוף פעולה מלא מצד הילד (בהתאם לגילו, כמובן) ושל המשפחה כולה הכרחית על-מנת להבטיח אבחון וטיפול מיטביים – במרפאתנו תמצאו רופאי עיניים מומחים בתחומם עם ניסיון רב בעבודה עם תינוקות, פעוטות וילדים. הזמינות הגבוהה במרפאה מבטיחה מענה מהיר לכל בעיה, כך שהילד או התינוק לא יצטרכו לסבול שלא לצורך, אלא יוכלו ליהנות משיפור בראייה ובאיכות החיים תוך זמן קצר.
צרו איתנו קשר > השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!